טיפ #02 - חודש דצמבר 2020
קטניות או לא להיות
"מה להציע לך? משהו מלוח - מלח? משהו קר - קרח? משהו חריף - טבסקו? משהו קטן - קטניה?"
בחודש דצמבר יש הזדמנות לשתילת בעל של גידולי שדה.
דגנים וקטניות כמו חיטה, חומוס, שעועית, אפונה, תורמוס, שומשום ותלתן.
הזריעה שלהם יכולה להמשך עד אמצע דצמבר.
ווינטר איז קאמינג
גידול חיטה
מביאים לחם הביתה
החיטה בויתה לראשונה כאן באזורנו ולכן היא גדלה היטב בישראל כגידול בעל.
כלומר, ללא התערבות בהשקיה.
מועד הזריעה
גִּדּוּל בַּעַל מבוסס על מי גשמים בלבד. מסיבה זו,
מועד הזריעה צריך להיות כזה שהמרווחים בין גשם לגשם לא יהיו גדולים מדי.
עונת הזריעה היא בתחילת החורף – מאמצע/סוף נובמבר (לאחר גשמים ראשונים)
ועד אמצע דצמבר.
מיקום
כמעט כל חלקת אדמה בשמש מלאה יכולה להתאים לגידול חיטה, אם כי יהיו כמובן הבדלים כתלות במשקעים. רצוי לגדל באיזור עם מינימום של 400 מ”מ גשם, אבל יש שמנסים את מזלם גם בפחות מזה.
השקיה
עודף מים בכל אחד משלבי הגידול גורם נזק קשה וריקבון במערכת השורשים.
קישור לקובץ פידיאף עם נתונים סטטיסטיים לגבי מ״מ גשם לפי איזורים בארץ
של השירות המטאורולוגי הישראלי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
בחירת זרעים
יש מינים שונים של חיטה כאשר כל אחד מתאים לשימוש אחר.
לחם נפיק מזן "אריאל" בעוד חיטת "דורום" מתאימה יותר לפסטות.
גרעיני החיטה שנמכרים בסופר אינם מתאימים לזריעה.
יש לרכוש זרעים של חיטה המתאימה לזריעה.
איך זורעים חיטה?
לפני הזריעה יש להפוך את האדמה לעומק 15-20 ס”מ
ולהוסיף קומפוסט כדי לשפר אותה (5 ליטר למ”ר).
זורעים כאשר צפוי לרדת גשם
בשורות בעומק של 2-3 ס”מ ומכסים באדמה בעדינות.
לשטח של 1 מ”ר דרושים 15 גרם זרעים, כלומר 200-250 זרעים.
לאחר פיזור הזרעים יש לכסות בשכבת אדמה.
לאחר כשבועיים אמורים לראות נביטה.
החיטה אמנם גדלה בעל אך צריך לעזור לה בשלב הראשון בהשקיה אם אין גשמים ובהמשך במידה ויש הפסקות ממושכות בגשמים.
השיבולים הירוקות יצמחו עד חג הפסח.
קציר החיטה נעשה כשהיא צהובה ויבשה סביב חג השבועות.
בזה הסתיימה כל מלאכת הזריעה. זה לוקח כיום אחד. כעת נותר להתבונן בחיטה במשך חמישה חודשים ולרוות נחת מהגדילה מלאת החיוניות של הצמח העמיד הזה.
על מנת שהזריעה תהיה מיטבית יש ליצור מגע הדוק בין חלקיקי הקרקע לבין הזרע וזה יתקבל כאשר האדמה תהיה מפוררת היטב וללא רגבים. כדי לאפשר זריעה לעומק אחיד יש לדאוג שהמשטח יהיה מיושר ללא תעלות וחריצים. עומק הזריעה הרצוי הוא בדרך כלל 1.5-3 ס"מ ובלבד שכל הזרעים יהיו מכוסים. בעבר הזריעה היתה מתבצעת ע"י עבודה ידנית, כאשר החקלאי היה עובר עם שק ומפזר זרעים. כיום בחקלאות המודרנית משתמשים במזרעת המחוברת למחרשה. מזרעות אלו עוקבות אחר גובה הקרקע בכל נקודה, פולחות את האדמה, זורעות מספר רב של שורות בו זמנית, מפזרות דשן מיד עם הזריעה ומכסות את הזרעים תוך שהן מקפידות על גובה כיסוי אחיד. לשטח של דונם נזרע כ15 קילו של זרעים.
עכשיו מחכים
את ימי החורף נעביר בתפילה לגשמי ברכה. במהלך ימים אלו תעבור החיטה תהליך מהיותה זרע ועד להיותה שיבולת. היא תנבוט באדמה ותציץ מעל פני הקרקע. תפתח עלים עד אשר תגיח שיבולת עמוסה בגרגרים אשר אט אט יתמלאו ויגדלו. כאשר הגרגרים יהיו בשלים והקש יהיה יבש ושביר נוכל להתחיל בקציר. במשך הזמן נעזור לחיטה לגדול ונשמור עליה. ננטר אחר מחלות ומזיקים. נשקה במידת הצורך. ובעיקר נתפלל.
איך עושים קמח ולחם?
גידול החיטה אינו מסובך מדי, אבל תהליך הפיכתה לקמח מורכב וקשה ועל כן כמה מההמצאות החשובות של העידן המודרני הביאו לתיעוש התהליך והפיכתו ליעיל וזול ועל כך מסופר במאמר על הלחם. בחקלאות המודרנית, הקומביין עובר בשדה החיטה ויוצא ממנה עם מיכל מלא גרגרי חיטה מנופים כשמאחוריו הוא מותיר ערימות קש מסודרות. הקומביין כפי ששמו מרמז, משלב יחד מספר פעולות – קציר, דיש, הפרדת המוץ מגרעין החיטה, ואריזת הקש לחבילות. לפני המצאת הקומביין נעזרו בכלים פשוטים יותר ובאזורנו היה זה המוֹרָג, שבו השתמשו מתקופת המקרא ועד לפני כמאה שנה. בתחתית לוח העץ, נעצו אבני בזלת או מסמרים כדי שייעלו את הדיש. שוורים משכו את המורג מעל השיבולים ובכך הביאו לכתישת השיבולים ולהפרדת גרעיני החיטה מהם.
הכנת קמח בשיטה הידנית – מתאים רק לשעשוע ולימוד ולא באמת כדי לעשות לחם:
השלב הראשון הוא הקציר – שנעשה לקראת חג השבועות. פשוט תולשים או גוזרים קבוצות שיבולים, בלי הגבעול.
השלב הבא הוא הדיש – הפרדת הגרעינים מהקליפה – באמצעות חיכוך השיבולת בין כפות הידיים עד להתפוררות.
לאחר מכן מפרידים את המוץ מהתבן בעזרת שפיכה מדלי אל דלי מול הרוח המעיפה את המוץ ומשאירה רק את הגרעינים.
טחינת הגרעינים לקמח נעשית במכתש ועלי (או בלנדר חזק). מתקבל כמובן קמח גס בהרבה מזה שקונים בסופר.
״ כבר פורחים נרקיסים בשמורות הטבע
מרבדים נפרשים בשפלת החוף
כלנית וכרכום, אלף גון וצבע
והחוק שאומר - כאן אסור לקטוף! ״
- ואלס להגנת הצומח, נעמי שמש
המילה חִמְצָה חודשה בעברית המודרנית על בסיס המילה הארמית-תלמודית "חימצי", שזוהתה מבסיס המילה הערבית "חֻמֻּץ". יש הטוענים שבלשון חכמים שם הצמח היה אפון.
הסופר מאיר שלו סבור שכאשר בועז הציע לרות המואביה-
"וַיֹּאמֶר לָה בֹעַז לְעֵת הָאֹכֶל גֹּשִׁי הֲלֹם וְאָכַלְתְּ מִן הַלֶּחֶם וְטָבַלְתְּ פִּתֵּךְ בַּחֹמֶץ" (רות, ב', י"ד) מדובר למעשה ב"ניגוב" של חומוס. לדעתו לא סביר שאכלו לחם בחומץ הידוע לנו, אלא בחמצה, ממש כפי שאוכלים כיום.
לדעתו של חוקר הבוטניקה שבמקרא, יהודה פליקס, אף הפסוק המקראי: "בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ" (ישעיהו, ל', כ"ד) עוסק בבליל החמצה. יעני - אכלו חומוס.
חומוס - חִמְצָה
מתכוננים לחורף בגינה
למה עכשיו ?
להקשיב לתותים שלך, כי הם לא תמיד קראו את הטיפים
ירקות חורף: בנובמבר ממשיכים בזריעה ושתילה של ירקות חורף (למאמר המפרט על סוגי ירקות החורף ואופן גידולם). בשיא החורף לא ניתן לשתול כך שבהרים ובאזורי הארץ הקרים יהיה חודש נובמבר החודש האחרון לשתילת ירקות חורף.
ירקות עלים: חסה, עלי בייבי, רוקט/אורוגולה, עלי גרגיר הנחלים, מנגולד, כרוב לבן ואדום, פטרוזיליה, סלרי, שמיר, בוק-צ’וי, קייל, עירית, בצל ירוק, עולש.
ירקות שורש: סלק, גזר, לפת וגם שורש סלרי ופטרוזיליה.
פקעות ובצלים: תפוח אדמה, בצל, שום, צנון, /צנונית,כרשה.
ניצני פריחה: בהמשך החורף מבשילים – ארטישוק, ברוקולי, כרובית
תנאי אדמה
מאווררת ומנוקזת היטב.
לפני נעיצת השום, כדאי לערבב את האדמה עם קומפוסט.
הכנה לשתילה
הולכים לשוק ובוחרים שום אורגני טרי מאיכות טובה, וכמה שיותר גדול. הימנעו מבחירת שום רך מייצור סיני. לאחר שקניתם את השום, שברו את שיני השום בזהירות. המנעו משבירת בסיס השיניים, באיזור בהם הם מחוברים לגבעול השום. אם הבסיס נשבר, השום לא יגדל. ואם מסירים את הקליפה השום לא ינבוט.
אם יש לכם בבית שום שהתחיל לנבוט, ניתן להשתמש בו.
שתילה
לשתילה בחרו את שיני השום הגדולות. עם השיניים הקטנות אפשר להשתמש בבישול או כתרופה טבעית. השתילה מתבצעת על ידי נעיצה של השן בתוך האדמה. שימו לב שהצד המחודד פונה כלפי מעלה. שתלו את השן בצורה אנכית בעומק של 5 ס"מ.
את שיני השום יש לשתול במרחק של כ-15 ס"מ אחת מהשניה.
כל שן שום תגדל להיות ראש שום אחד.
גידול
תחילה, השקו את השום לעיתים קרובות. שיני שום מיד לאחר שתילתם צריכות אדמה לחה תמידית על מנת שהשורשים יגדלו כמו שצריך. אך אל תגזימו עם המים, כי השום לא גדל טוב ויכול גם להירקב בעונות הקרות אם הושקה יותר מדי.
בהמשך הגידול, הורידו מכמות המים. השקו פעם בשבוע בשבועות שבהם לא ירד גשם. לא צריך להשקות שום אלא אם יש תקופת יובש, ובמקרים האלו השקו מעט. הורידו מכמות ההשקייה ככל שמזג האוויר מתחמם, השום זקוק לקיץ חם ויבש על מנת שיתפתח כמו שצריך.
גיזום
כדאי להוריד את עמודי הפריחה.
שיעור בסבלנות
לוקח לשום להגיע לבגרות בין 3-6 חודשים, תלוי בזן.
אם ידוע לכם השם של הזן, תוכלו לברר באינטרנט כמה זמן לוקח לו להתבגר.
קציר
תוכלו לעקוב אחרי כמות העלים שיש לכל צמח. השום מוכן לקציר כאשר קצוות העלים יהפכו להיות חומים או צהובים.
אפשר להשתמש במזלג או במספריים כדי לקצור את ראש השום, כדי לא לפגוע בצמח עצמו.
לאחר שקצרתם אותו- אפשר לתלות במקום יבש, קריר ומאוורר היטב.
ועכשיו תוכלו בכל פעם שאתם קוצרים, לשתול מחדש :)
מתכוננים לחורף ללא גינה
. מיכל בגודל 25 ליטר יכול להתאים.
מומלץ לנעוץ כל שן במרווח של 10 ס"מ.